ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת ז. בוסתן, ת"א 1352/00) מיום 6.4.03 שבו דחה בית המשפט תביעה שהגישו המערערים להשבה של היטלי סלילת כביש ומדרכה ששילמו למשיבה.

1.        העובדות

(א)        המערערים הם הבעלים של חלקת קרקע הידועה כחלקה 105 בגוש 3946 במערב ראשון לציון שאותה רכשו בשנת 1992 (להלן: - " החלקה").

בשנת 1991 דרשה המשיבה מבעליה הקודמים של החלקה לשלם היטלים בגין סלילת כביש ומדרכה ברחוב הכשרת היישוב שבו גובלת החלקה, והם אכן שילמו את שנדרשו לשלם. בתקופה שבין אוגוסט 1991 לבין יוני 1992 , אכן סללה המשיבה את רחוב הכשרת היישוב.

בשנת 1993 ביקשו המערערים לקבל היתר בנייה על החלקה, והמשיבה דרשה מהם, כתנאי למתן ההיתר, לשלם לה סך 295,583 ש"ח - היטלים בעד סלילת כביש ומדרכה (להלן: - " ההיטל") ברחוב הכשרת הישוב. המשיבה סמכה את דרישתה על חוק עזר לראשון לציון (סלילת רחובות), התשמ"ה - 1985 (" החוק החדש").

ביום 15.6.93 שילמו המערערים את ההיטל כפי שדרשה המשיבה.

ביום 12.8.03 פנה בא כוח המערערים במכתב אל המשיבה וטען שההיטל נדרש ונגבה שלא כדין, ומכאן שהתשלום ששילמו המערערים הוא תשלום יתר ועל המשיבה להחזירו למערערים בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. טענתו של ב"כ המערערים הייתה שבעליה הקודמים של החלקה כבר שילמו את ההיטל (דמי השתתפות - לפי שיטת החיוב שנהגה בעבר), ולכן לא הייתה המשיבה רשאית לדרוש מהמערערים תשלום נוסף.

ביום 13.2.00, סמוך לפני תום תקופת ההתיישנות, הגישו המערערים לבית משפט קמא את תביעתם להשבת סכום ההיטל ששילמו.

(ב)        טענתם העיקרית של המערערים בבית משפט קמא ולפנינו הייתה שהמשיבה החלה בסלילת רחוב הכשרת היישוב בשנים 1978 או 1979. באותם זמנים ינקה המשיבה את סמכותה להטיל היטל סלילה מחוק העזר שהיה אז בתוקף  - חוק עזר לראשון לציון (סלילת רחובות), התשכ"ז - 1967 ( "החוק הקודם"), וחוק זה צריך לחול גם על עניינם של המערערים מכוח הוראת מעבר שבחוק החדש (סע' 17). לפי החוק הקודם היה על המשיבה להסתפק בהיטל ששילמו הבעלים הקודמים של החלקה בשנת 1991 כדמי השתתפות.

2.          פסק הדין נושא הערעור

בית משפט קמא מצא שבשנות ה-70 הכינה המשיבה תכניות וביצעה עבודות הכשרה כללית של הקרקע ברחוב הכשרת היישוב וסמוך לו (יישור קרקע וסילוק פסולת עפר), אך עבודות אלו לא הגיעו כדי "סלילה" במובנה של מילה זו בלשון בני אדם בכלל ובחוק החדש בפרט. המערערים גם לא הביאו ראיה שבסוף שנות ה-70 נקטה המשיבה את ההליכים הנדרשים לפי חוק העזר כדי לסלול רחוב באופן שיאפשר לה לגבות היטל בעבור הסלילה. יתר על כן, הוראת המעבר בחוק החדש קובעת ש" תעודת המהנדס בדבר מועד תחילת הסלילה תשמש ראיה לדבר" (ס' 17 (ג)), ואף על פי שתעודת המהנדס לא הומצאה, לא הייתה מחלוקת של ממש בדבר קיומה. הסיבה שלא הומצאה תעודת המהנדס הייתה נעוצה בתקופה הארוכה שחלפה מאז תחילת עבודות הסלילה בשנת 1991 ולמצער עד הגשת התביעה בשנת 2000. השיהוי שהשתהו המערערים בהגשת התביעה הביא לכך שתיקי המשיבה בדבר סלילת הכביש לא אותרו. 

לפיכך דחה כאמור בית משפט קמא את התביעה.

3.          טענות הצדדים

(א)        נפרט עתה את טענת המערערים בבית משפט קמא שעליה חזרו לפנינו:

החוק הישן הסמיך את המשיבה לגבות היטל מבעלי המקרקעין הגובלים ברחוב עם תחילת סלילתו. שיעור ההיטל נקבע לפי תחשיב של עלות הסלילה של אותו רחוב ועלות זו חולקה בין בעלי המקרקעין הגובלים ברחוב לפי השטח (הבנוי ושאינו בנוי) של המקרקעין שבבעלותם הגובלים ברחוב (שיטת דמי השתתפות). לפיכך, משגבתה המשיבה את ההיטל מהבעלים הקודמים של החלקה, שוב לא הייתה מוסמכת, מכוח החוק הישן, לגבותו מהבעלים החדשים כאשר ביקשו אלו לממש את זכויות הבנייה עליהם.

לא כך הם פני הדברים לפי החוק החדש שהחליף את שיטת חישוב ההיטל לפי דמי ההשתתפות בשיטת ההיטל. חישוב ההיטל נערך על פי העלות הממוצעת של הסלילה הצפויה בכל רחובות העיר. החוק החדש הסמיך את המשיבה לגבות את ההיטל גם לפי שטח המקרקעין וגם לפי שטח הבנייה הצפויה באופן שגם אם גבתה המשיבה את ההיטל לפי שטח המקרקעין, עדיין היא רשאית להוסיף ולגבותו בעת הוספת בנייה ולפי שטח הבנייה הנקוב בבקשה להיתר (ר' לעניין שתי השיטות להטלת ההיטל וגבייתו - ע"א 2062/02 ארגון הקבלנים והבונים בחולון ואח' נ' עירית חולון דינים עליון סח 43).

לטענת המערערים חלה על עניינם הוראת המעבר שבחוק החדש (ס' 17(ב)) שזו לשונה:

" רחובות שהחלה העיריה לסלול לפני היום הקובע [הוא יום 14.6.85 - מועד פרסומו של חוק החדש] , יחולו לגבם הוראות חוק עזר לראשון לציון (סלילת רחובות), התשכ"ז - 1967 ["החוק הקודם "] אף אם הושלמה עבודת הסלילה לאחר היום הקובע".

כאמור טענו המערערים שהמשיבה החלה בסלילת רחוב הכשרת היישוב בשנים 1978-1979 דהיינו שנים אחדות לפני כניסתו לתוקף של החוק החדש, ולפיכך חלות על ההיטל נושא המחלוקת הוראותיו של החוק הקודם, ומשנשאו הבעלים הקודמים של המקרקעין בתשלום היטל לא הייתה המשיבה רשאית לגבות מהם היטל נוסף.